האם בחרתי במקצוע הנכון?????

יעלה א', 28/12/2008 - 20:35

שלום,

האם מישהו מצליח להתפרנס בכבוד מקדרות?

אני מודעת לשאלה הרגישה מעט אולם אשמח מאוד לקבל טיפים שיווקים, עצות מסחריות.

מה אפיק השיווק הנכון יותר אינטרנט/ פיזור המוצרים בחנויות?/ ירידים?/ נחלת בנימין?/ או אחר?

איך מייעלים את העבודה שמעצם מהותה היא איטית? וחומרי הגלם שלה יקרים להחריד.

אני שואפת ל- 10,000 ש"ח לחודש עבור 8 שעות עבודה ביום, זה מצחיק או מציאותי?

יש למישהו תשובות?......

תודה

  שלום

נכתב ע"י מיכה ביום ב', 29/12/2008 - 00:32.

  שלום יעלה

 כל שאיפה היא אפשרית והגיונית

לא היתי מציע לך להגביל את עצמך בזמנים

אם זה החלום שלך אז את צריכה ללכת עם זה עד הסוף לישון עם זה לקום עם זה לינשום ולאכול

לחתור בהתמדה עד אשר תוציאי תחת ידיך סידרת מוצרים יחודית ומנצחת

כמובן שצריך גם ללמוד אך לשווק ולמכור ועוד ...

זה לא קל וכלל לא  פשוט

וכמו שהפתגם אומר עם קצת רצון וקצת יכולת אפילו פיל  יכול ... תרנגולת

 

בהצלחה

 

       מיכה פלג

קדרות מדברית בים המלח

        קיבוץ קליה

http://micha-art.co.il/

מיכה ועטליה
קדרות ואומנות
http://peleg-art.co.il/index.html

תודה

נכתב ע"י יעלה ביום ב', 29/12/2008 - 13:18.

שלום מיכה, תודה על הרוח האופטימית והאנרגיות החיוביות

למשכורת יש מחיר...

נכתב ע"י ארז אמיר ביום ב', 29/12/2008 - 16:01.

העצות למטה נכונות גם לגבי העסק שלי - מתחום אחר לחלוטין...

 מחיר ראשון:

קחי בחשבון שמתוך 8 שעות בערך 4 (או יותר) צריכות להיות מוקדשות לעסק כעסק ולא לחומר וליצירה!

היצירות לא מוכרות את עצמן, אפילו אם הן מופלאות.

את צריכה להשקיע בשיווק ומכירות, להתיעץ עם אנשי מקצוע (לשלם להם כשצריך) לפרסם ולבצע מספר לא קטן של פעולות שיווקיות כדי שתוכלילקיים את העסק ולא "ליצור למגירה"

מחיר שני:

קחי בחשבון שלא תמיד מה שאת אוהבת ליצור נמכר ולא כל מה שנמכר את תאהבי לעשות ולהמשיך לעשות לאורך זמן. כדי להתפרנס צריך לייצר ולא רק ליצור.

 

תשאירי לך זמן ליצירה שלא אכפת לך אם היא תימכר או לא - בשביל הנשמה.

בהצלחה - ארז

תלמיד של מתי

http://picasaweb.google.com/Amir.Erez/

 

תלמיד של מתי

http://picasaweb.google.com/Amir.Erez/

 

יעלה שלום, כל

נכתב ע"י יעל לוטן ביום ב', 29/12/2008 - 21:32.

יעלה שלום,

כל אחד שואל את השאלה הזו מדי פעם וכל אחד מגיע למסקנות שלו.

השיווק חשוב מאד אי אפשר בלעדיו ואת הדרך הנכונה מוצאים עם הזמן.

תפני למט"י - הקרן לטיפוח יזמות, הם נותנים יועץ שיוווקי מלווה לכ-20 שעות בעלויות מסובסדות. מאד יעיל ומשתלם.

 

בהצלחה,

 

yael@lotan.net

יעל לוטן

יעל לוטן

נס ציונה

תודה לכם

נכתב ע"י יעלה ביום ב', 29/12/2008 - 23:08.

תודה לכם אנשים טובים על העצות השימושיות

יש מומחיות בפורום ועוד משהו

נכתב ע"י חיים ביום ג', 30/12/2008 - 10:34.

 סיגל כפי שאני מבין מדבריה, מומחית בשיווק. מדוע לא תבקשי עצה מפיה? לדעתה על השווק להתפרס במקומות רבים. ציטוט "כמה יוצרים יכולים למכור עבודות דרך גלריה/חנות אחת בסכומים העוברים את 10,000 ש"ח בשנה ? לא רבים."

היא מדברת על שנה! לא חודש. אז אולי כדאי לך לשמע מה יש לה להציע.

דבר נוסף הוא לחץ המפיצים, כלומר הקונים. בתקופה בה היה לי מפעל קטן פירנסתי 11 איש ממכירות קרמיקה. העניין הוא שאם המודלים לא נראו לבעלי החנויות כבעלי סיכוי למכירה, לא היו הזמנות. זה המשיך בסוף לכך שבעלי החנויות היו מזמינים צורות וצבעי גלזורה לפי טעם הקונים (להערכתם). מעט מאד זמן נותר כדי לעשות דברים לטעמי האישי. המפעל היה במצפה רמון ולמזלי היו שם אנשי קבע שהיו באים למפעל לקנות מתנות. הם היו קונים גם מהדברים שעשיתי לטעמי. מה שאני מנסה לומר הוא, כי כפי שכבר הזכירו לפני, יהיה עלייך להתפשר עם טעם המפיץ/מפיצים אם ברצונך למכור. עכשיו תחליטי אם את מעונינת בכך כעסק, או שאת פשוט אוהבת קרמיקה. זה לא אותו דבר, וזאת הסיבה שהיום אני עובד רק להנאתי הפרטית ולא מוכר בשום אופן. מה שתחליטי, אני מאחל לך הצלחה.

.

חיים טירר

טל' 04-6260460

ד.א. tirer@bezeqint.net

חיים טירר

טל' 04-6260460

ד.א. tirer@bezeqint.net

שלום חיים,

נכתב ע"י יעלה ביום ג', 30/12/2008 - 10:56.

שלום חיים, ראשית אני נוטה לא להתערב בחילוקי דעות שאין לי חלק בהן.....

אני מניחה שסיגל תקרא את השאלה ואולי תרצה להעניק לנו מהידע שלה.

ותודה על תגובתך. 

חילוקי דעות..

נכתב ע"י חיים ביום ג', 30/12/2008 - 11:36.

 יעלה,

חילוקי הדעות הם בעניין ביקורת.

 בעניין שיווק, אין ויכוח שהיא עובדת למשל עם לפחות חבר אחד שעשיתי לה קשר עמו, כך שהיא מוכרת. עובדה.  מכאן, אולי את יכולה להעזר בה. אבל נכון שיהיה נחמד יותר אם סיגל תציע את העזרה.

 

חיים טירר

טל' 04-6260460

ד.א. tirer@bezeqint.net

חיים טירר

טל' 04-6260460

ד.א. tirer@bezeqint.net

אני איתך

נכתב ע"י יעלה ביום ג', 30/12/2008 - 12:41.

אני איתך

  יעלה לפני

נכתב ע"י שולה וולק ביום ה', 15/01/2009 - 19:19.

 

יעלה

לפני כשנה פתחתי נושא כזה בפורום במתכונתו הקודמת. אני משערת שתוכלי להיכנס ולבדוק.

 אנחנו כאן לא בגלל הפרנסה, אלה מפני שהמקצוע הוא בנפשינו.

אני עושה קרמיקה, שותפה בגלריה ומלמדת קורסים לטכנולוגיה, וכמה תלמיגים באובניים ובעבודת יד.

מדי פעם משתתפת בירידים. די נמאס לי לסחוב ארגזים. זה כבד. מאד מאד.

עשיתי תחשיב שמכל 100 ש"ח לאחר הורדות נשאר 20. זה לא מוגזם. בררתי גם אצל כמה רואי חשבון. זה נכון.

כך שאם את רוצה להישאר עם 10000, שח נקי עלייך למכור או ללמד ב50000.

רק מעטים ביננו מגיעים לסכומים כאלה.

על מה אני מדברת: מהסכום שהרווחנו. יורד כ15% לגלריה. +15.5% מע"מ. 15-20% מס הכנסה. אחרי זה יש ארנונה, שכר דירה, חשמל מים וחומרים. לפעמים גם הוצאות פירסום.

יש חנויות שלוקחות גם 120% ולא 15% כמו גלריה שיתופית.

בעיקר מוכרים כדי לפנות מקום בסטודיו כדי שאפשר לעשות עוד עבודות.

קרמיקה עושים כי אוהבים- לא כי זה מקצוע רווחי.

מתוך ישיבה בגלריה אספר לך, שהזמן הזה הרבה יותר עגום בגלל המשבר העולמי בפיננסים. מקבלים המון מחמאות. אנישים נכנסים ומתלהבים, אבל המרחק מאוד גדול לפני פתיחת הארנק.

עשי קרמיקה , תהני, אך תבטיחי לעצמך עוד דרך להתפרנס בכבוד.

שולה וולק

שולה וולק

  שלום

נכתב ע"י יעלה ביום ו', 16/01/2009 - 14:04.

 

שלום שולה,

 התמונה שאת מציגה עגומה ביותר ולצערי נשמעת מפוכחת מאוד.

זה מה שאני הכי אוהבת לעשות, לכן אמשיך לנסות וגם להתפרנס,

זו בודאי לא תקופה טובה לצאת לשוק

אבל בינתיים אני מייצרת אבי טיפוס ומפתחת רעיונות ישנים, ואולי אני לא מציאותית אבל עדיין אופטימית.

תודה ולחיי ימים יפים יותר. 

 

למה לעסוק בקרמיקה

נכתב ע"י עלעלית ביום ו', 16/01/2009 - 17:14.

יעלה שלום

אם היססת בנושא (ובטוח שמטעמים כלכליים עשית זאת) הציצי נא במודעה לתערוכה שדפנה שמה ובמודעה על התערוכה של מירי. זה יתן לך תשובה.

בברכה,

יעל

 סליחה אבל לא

נכתב ע"י יעלה ביום ו', 16/01/2009 - 18:34.

 סליחה אבל

לא הבנתי מה אני צריכה להסיק....

 

חלומה של אמא

נכתב ע"י סיגל עם הקפה ביום ש', 17/01/2009 - 22:46.

"האם מישהו מצליח להתפרנס בכבוד מקדרות? "

זו כנראה אחת השאלות המטרידות כל קרמיקאי מתחילת דרכו .

בכדי להסביר את הדרך בה אני מאמינה, בואי נחליף מילה אחת במשפט השאלה שלך.

בואי נחליף את "קדרות" ב-"רפואה"

עכשיו, יש לנו שאלה-

"האם מישהו מצליח להתפרנס בכבוד מרפואה? "

שאלה שכל אם עיבריה, יכולה לענות עליה ללא היסוס, עוד הרבה לפני שבנה המחונן הלך לכיתה א'.

לאותה אם גאה, אין כל משמעות האם בנה יהיה רופא עיניים או גניקולוג, אך כמובן עדיף שיהיה

(אם אפשר) מנתח לב באיכילוב - ההוא עם החלוק הירוק.

אבל אם נבחן לרגע, את השאלה של "להתפרנס בכבוד מרפואה" לפי קריטריונים אוביקטיביים

ושאלות שאת העלת, נקבל תמונה קצת שונה.

רבים מהרופאים העובדים בקופות חולים השונות, לא משתכרים מעל 7000 ש"ח נטו בחודש,

העבודה שלהם מאופיינת בלחץ גבוה, תורים שנקבעים כל 10 דקות, ואוכלוסיית חולים שלא תמיד

מורכבת מאסכולה של אנשי רוח ואומנים.

לאחר שרובינו מסווגים אותם ל- " אליו אני לא הולך " ול - "הוא אף פעם לא יודע במה אני חולה "

ול " לרופא מחליף אני לא נכנס", גם הרבה הערכה מקצועית לא נשארת...

ומה בנוגע לסיפוק מהעבודה ? 

חלקם מעבירים את יומם בנסיון לשכנע אימהות שלבן שלהם אין צורך לתת טיפול אנטיביוטי,

והמחלה תעבור מעצמה, ואת שאר היום בנתינת אישורים לחולים שלא הגיעו למקום עבודתם .

ואם תשאלי את אלו העובדים בבתי חולים, לאחר משמרת של 30 שעות + + ,, ועוד + שעה ,

ונוסעים לביתם במזדה מודל 98  (זו עם פנס שכבר 4 חודשים לא נדלק), האם משתלם לעבוד שם ?

בואי נוסיף לזה את המצב הקשה בה נמצאת מערכת הבריאות וכמובן תקציבי בתי החולים .

נוסיף גם את אנשי הביטחון שנמצאים במחלקה והדואגים (לפעמים) שאלו הלובשים לבן ונמצאים

בשליחות רפואית להצלת חיים - לא ירגישו את נחת זרועם של הניצולים או של מי מבני משפחותיהם .

אז עכשיו, לאחר שבחנו את מקצוע הרפואה לפי קריטריונים אוביקטייבים  והסקנוו שכנראה האם העיבריה 

לא כל כך חכמה - בואי נחזור לשאלה המקורית .

כמו בכל מקצוע, ה "פרנסה" ו-"הכבוד"  הם תוצאה של העוסק במלאכה - ולא של הסביבה בה הוא פועל

בואי נחליף לכמה דקות את המילים המיותרות "שיווק" , "מכירות" "הוצאות על חומרי גלם"

במילים אחרות, כמו "חלום", "הגשמה" ו"עשיה".

בואי נחליף, רק לכמה דקות, את כל השאלות שלך על "דרכי הפצה", "שאיפות ל- 10000 ש"ח "

ואת התמחיר של מוצר הכולל : חומרי גלם + עלויות קבועות של סטודיו + עלות הפצה ואריזה

למושגים של :

"מחר בבוקר אני יוצרת את הקערה שאשים יאהבו לקחת הביתה"

"את התנור שלי אני קונה בשביל להגשים את החלום, את הטיול לאנגליה - נדחה לשנה הבאה "

"אני לא יעילה בעבודה, בשביל זה יש מיליארד סינים, אני מגשימה חלום, וחלומות לא מגשימים

ביעילות "

 

אז אולי, רק אולי, האם העבריה החולמת על בנה הרופא, לא כל כך טיפשה .

כנראה שגם היא לא יודעת לחשב את המחיר של המוצר לחנות, וכנראה שגם היא לא יודעת

ש- 10000 ש"ח נטו מקבלים רק לאחר הרבה שנות עבודה.

יעלה, אין דרך אחת בדוקה ומדעית להצלחה בכל תחום שהוא!

יש גם לא מעט קרמיקאים מרוויחים הרבה מעבר ל-10000 ש"ח אותם הצבת כיעד.

כמו בכל תחום, הצלחתו של הרופא  או הקרמיקאי תלוייה באדם עצמו, בחלומות שלו, בנכונות להשקיע את זמנו ומרצו להשגת המטרות.

אין ספר הדרכה לקרמיקאי מצליח כמו שאין ספר הדרכה לרופא מצליח או לאדריכל צמרת, רק אמונה במה שאת עושה, והחלום שלך להגשים את עצמך יביאו לך את ההצלחה עליה חולמת.

 

סיגל עם הקפה

 

 

 

 

סיגל עם הקפה

היי סיגל

נכתב ע"י יעלה ביום א', 18/01/2009 - 02:47.

הצלחתי לשמוע את מחיאות הכפיים,

בראש שלי,

לא בציניות

תודה יעלה

יעלה

נכתב ע"י מירי פליישר ביום א', 18/01/2009 - 20:27.

לעשות רק מה שאת אוהבת ובמסירות כמו....עבודה  

http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36

http://mirifleisher.blogspot.com/

מורה לקרמיקה בעיקר פיסול לקבוצות קטנות בסטודיו ממוזג ברמת השרון. בוגרת בצלאל ואמנית מציגה . טל:03-5494799

http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36

http://mirifleisher.blogspot.com/

יעלה

נכתב ע"י שולה וולק ביום א', 18/01/2009 - 20:50.

יעלה שלום

לא  התכוונתי להכניס אותך לדיפרסיה עמוקה. האמת שאם אין שאיפות גבוהות מדי אפשר גם לצוף.

למשל: כל מי שמכניס עד - נדמה לי- 70,000 בשנה, יכול להיות עוסק פטור במקום עוסק מורשה, ואז חוסך 15.5%. זנה הרבה כסף. גם מס ההכנסה  וביטוח לאומי יורדים במקרה זה, ואז יתכן להגיע ל50% רווח. שזה הרבה יותר טוב.

אני לא מנסה להגיד שצריך להעלים מס, בוודאי שלא. חשוב לשמור על שקיפות ולשלם לפי החוק. אבל מי שמרויח פחות משלם -הרבה הרבה פחות.

וכמו שאמרו אחרים, לפעמים שומרים על משרה אחרת,  בהוראה או לפי הרצון על מנת לאפשר את הלוקסוס של עבודה בקרמיקה.

שולה וולק

שולה וולק

רק לא לצוף על המים...

נכתב ע"י סיגל עם הקפה ביום ב', 19/01/2009 - 20:44.

 

כמו בחיים האמיתים, אין חיות רבות בעולם העוסקות בציפה על המים.

דגים שוחים להנאתם בתוך מיימי האוקינוס השקטים וציפורים לאחר שצדות את טרפם מנחלים גועשים נוסקות אל על לשמיים.

אז גם לך יעלה, אני מייעצת, מאחלת , מקווה  שעולם לא תצטרכי לצוף על המים, בין אם תבחרי להיות דג סלמון השוחה נגד הזרם ובין אם תבחרי להיות אלבטרוס הטס בשמיים מעל האוקיינוסים.

ועוד משהו שברצוני לייעץ לך בניגוד לחברתי שולה (שאני מאד שמחה לראות אותה שוב בפורום)

מאחלת שתשלמי הרבה מס, הרבה מאד מס, הרבה מאד מאד מס וכמה שיותר מס...

מס הכנסה משלמים על הכנסה לאחר קיזוז כל ההוצאות (משלמים על הרווח)

מכאן המסקנה הפשוטה, שעדיף להיות יוצר עשיר המשלם הרבה מיסים למדינה מאשר יוצר הפטור ממס, ה"צודק בדרכו" ומקבל פטור ממס ואפילו לא משלם מקדמות.

לדוגמא: אם ההכנסה השנתית שלך הינה 300,000 ש"ח בשנה, תשלמי כ-  70,000 מס הכנסה, מה שישאיר לך כ- 230,000 ש"ח.

מכאן המסקנה פשוטה וברורה, עדיף לקבל 230,000 ש"ח לאחר תשלום מס של 70000 ש"ח, מאשר לא לשלם מס כלל על 90,000 ש"ח (סכום בערך הפטור ממס הכנסה)

 ובנוגע למע"מ, מע"מ של 15.5% הינו מס המועמס על הקונה, ואנחנו משמשים רק כצינור המעביר אותו למדינה.

בנוסף היתרון הגדול להיות עוסק מורשה ולא פטור, הינו היכולת לקזז מע"מ ששילמנו עבור חומרי גלם וכו'...

 

ועוד משהו יעלה, לפי השאלות שאת שואלת,

 אני מתארת לעצמי אותך כאישה שלא נולדה בכדי לצוף על המים או להסתובב במשרדי הממשלה השונים בנסיון נואש לקבל פטור לתשלומים שונים.

 

שיהיה לך בהצלחה!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סיגל עם הקפה

 

 

 

 

סיגל עם הקפה

היי

נכתב ע"י יעלה ביום ג', 20/01/2009 - 16:21.

היי סיגל,

 תודה על זריקות המוטיבציה הן מאוד נחוצות לי כרגע, ומאוד מועילות.

אגב איך קוראים לך, ואיפה אפשר לראות עבודות שלך?

תודה תודה

קוראים לי סיגל (בלי קפה)

נכתב ע"י סיגל עם הקפה ביום ג', 20/01/2009 - 22:47.

 

למרות שבדר"כ אני עם קפה Tongue out

 

לפני מס' שנים הקמתי את סטודיו אדמאמא, את היצירות ניתן לראות בחנויות ברחבי הארץ, הנושאות חותמת/מדבקה עם הלוגו, או חתימה אישית של שמי. 

את העבודות שלי ניתן לראות רק בחנויות/בגלריות או בביקור אצלי בסטודיו.

יתכן וראית חלק מהיצירות שלי כמו הכבשים הצבעוניות  או נשים יושבות ממדף, גמלים חמוריים וחמורים גמלייםSmile , פילים עם אוזני פרפר או עם עגילים ועוד....

 יש כמובן גם עבודות נוספות שהסטודיו שלי מוכר שהם פרי יצירתם של אמנים אחרים, אבל ביצירות אלו לצד חותמת/מדבקה  של הסטודיו יש את חתימתו של האמן.

 

 ואולי הקישור גם יוסיף משהוWink

 http://www.israel-ceramics.org/he/members/weissgor-sigal

 

 

 

 

 

 

סיגל עם הקפה

 

 

 

 

סיגל עם הקפה

הי סיגל אני לא

נכתב ע"י שולה וולק ביום ד', 21/01/2009 - 16:21.

הי סיגל

אני לא מכירה מישהו שמרוויח סכומים כאלה מקרמיקה, אלא אם יש לו מפעל רווחי והוא מעסיק עובדים.

הכרתי אחת כזו,- בלי שמות, היא נאלצה לסגור את המפעל מפני שהיה לזה מחיר גבוה מדי בחייה הפרטיים.

(הזנחת הילדים כדי לתפעל את הקרמיקה.)

היא גילתה מה שכולנו מגלות שלהיות -"ווארקהוליק" אולי מתאים לגברים, אך לא לנשים.

אני אישית עובדת בקרמיקה 4 ימים שלמים, גם 14 שעות והיתר שומרת לבית.

גם כך אני לא מצאתי צינור בו אוכל להרוויח סכומים המתאימים. יש לי מלאי גדול בבית שמחכה.

נכון המע"מ מוחזר, אלא שמשלמים הרבה יותר ממה שחוזר, וכך גם בקשר למס ההכנסה.

כמובן הייתי שמחה לשלם מס והרבה מס, אלא שלכך צריך למכור המון ולייצר המון. אני עדיין משקיעה הרבה במוצרים בעיקר השקעה של זמן.

אני לא מוכנה למכור את נשמתי לחשבון הבנק.

שולה

שולה וולק

שולה וולק

שרשור מרתק

נכתב ע"י ayelet ביום ב', 20/12/2010 - 16:35.

אני כותבת כאן תגובה מכיוון שזהו שירשור ישן שנתקלתי בו במקרה. לכל המתחילים המתלבטים והמנסים יש כאן אוצר גדול. דעות והגיגים לכל הכיוונים שהם רלוונטים מאוד. אני עצמי נמצאת בשלב ההחלטה אם למנף או לדעוך. להפוך לעצמאית שאף אחד לא משלם לה ימי מחלה וחופשות או לממש עצמי בדרך שמתאימה לי. בקיצור- בהחלט סיפק לי זווית ראיה נוספת על התלבטותי.

ושאלה כללית לכל הקרמיקאים הוותיקים בעלי הסטודיואים והגלריות: אולי אפשר באמת לפתוח כאן שירשור טיפים לקרמיקאים מתחילים לגבי דברים שחשוב ופחות חשוב בתור קרמיקאי עצמאי מתחיל. אני אמנם משתתפת בקורס של מ"טי אבל אני מוצאת שהנישה של בעלי המלאכה/אמני קרמיקה מצריכה תשומת לב אחרת מבחינת השיווק, הפרסום, הנראות וכו'.

אילת

אילת

הי יעלה

נכתב ע"י שולה וולק ביום ב', 20/12/2010 - 18:29.

גיליתי שמצאו את אשר כתבתי מזמן והעלו מתהום הנשייה.

הרבה לא השתנה מאז.

מדיניות המסוי בישראל לא שונתה. המע"מ עלה בחצי %. עדיין אני עובדת בכל מיני קומבינצתיות כדי לממן את שהייתי בגלריה. משם לא תבוא ישועה. ובגילי אני לא יכולה להתחיל לשתוף חדרי מדרגות, גם לא רוצה.

אני ממשיכה להנות מעשיית קרמיקה ושמחה על כל מחמאה, שוב, מעולם לא הצלחתי לקנות בסופר מצרכים תמורת מחמאות.

עדיין זה נכון שכדי להשאר עם 10.000 שח נקי בכיס יש להרוויח 50.000 שח בחודש. מכל שקל נשארים עשרים אג'.

כשם שהמדינה רוצה עלייה ולא את העולים כך היא רוצה אומנות. אך לא מעודדת אומנים, אפילו שמה להם רגל בדרך להצלחה.

יש לי חברה שחשבה לעבוד וליצור הרבה סחורה לקראת יריד חוצות היוצר. והמציאות טפחה על פניה. עיריית ירושלים לקחה כמה אלפים תמורת הדוכן, חברתי (תאמיני היא עשתה כלים נהדרים) לא הצליחה לכסות את מחיר הדוכן, וזאת כי העירייה לוקחת כל כך הרבה כסף לכרטיס כניסה, שלא נשאר כסף לקנות.

וזאת אחרי שהיא שכרה מכשיר לכרטיסי אשראי, סחבה ארגזים ליריד וישבה שם כמעט שבועיים, ובסוף חזרה הבייתה עם כל הסחורה.

נו מה נגיד על כך?? לכולנו גם זה קורה.

דרך אגב אין שום קשר בין איכות ליכולת להימכר. עבודות יפות וטובות לעיתים אינן נמכרות, בעוד שעבדות שממש פחות טובות עשויות להימכר יותר טוב, הטעם של הקהל קובע, ולא האיכות.

לא מנסה אלא להראות את המציאות הדי עגומה

שולה 

שולה וולק

יעלה

נכתב ע"י דפנה קסטנבוים ביום ה', 23/12/2010 - 08:46.

 

כדי שיהיה יותר קל בעינין הטיפים אני חושבת שצריך לשאול הרבה שאלות .

אני למשל לא יודעת אם את עובדת בבית או בסטדיו חיצוני .

את מלמדת או מתכננת ללמד ? את יותר לכיוון כלים שימושיים או פיסול אולי כיורים ואריחים .

התחום כל כך רחב אנחנו חייבים נקודת פתיחה בשביל לעזור !.

טיפ אחד חשוב שיש לי לתת הוא שהכל לוקח המון זמן וחייבים המון סבלנות,לעשות מכירות בבית או בחוץ לאסוף קהל לקוחות שמעביר מפה לאוזן ,לחדש להפתיע וליראות תגובות .

קשה להתפרנס מעבודה בחומר אך אם את טובה ויש לך משהוא חדש או אחר בדרך כלל יש את הקהל שקונה .

אני ממליצה בהתחלה אם זה אפשרי כמובן לא לקפוץ מעל הפופויק ולעבוד בבית או במקום שהעלויות שלו נמוכות,ליצור קשרים עם כמה חנויות ולנסות למכור דרכם, זאת השיטה הטובה ביותר לראות את התגובות של הקהל .תמיד אפשר ללמד ואז להנות גם מהנתינה וגם מהיצירה ללא לחצים מיותרים .

טוב ,עכשיו תשאלי עוד שאלות כי קצת קשה לי לנחש אותם .

נ.ב

נכתב ע"י דפנה קסטנבוים ביום ה', 23/12/2010 - 08:49.

 

10000 שח בחודש זה מדע בדיוני !!

בטח בהתחלה .....

תשובות

נכתב ע"י ayelet ביום ש', 25/12/2010 - 16:27.

אני בעיקר מתמקדת בכיורים אריחים וגופי תאורה אך גם בדברים נוספים. השאלה היא באמת אם למכור דרך חנויות שמוכרות פי 2.5 מהמחיר שלי וכך או שאני צריכה להוריד מחירבאופן ניכר או שהמחיר של החנות כל כך יקר שזה לא הגיוני. שאלה נוספת האם מומלץ לעבוד עם סוכן שגם הוא לוקח את הנתח שלו.

עוד שאלה לגבי שיווק ופרסום- מה הם הערוצים הכי נכונים לקרמיקאים: אתר, ירידים, פייסבוק, פלייירים ? אני מאוד מתלבטת בנושא. נראה לי שזה הכי חשוב- המיתוג, פרסום ושיווק.

אלו השאלות שאני מתלבטת לגביהן כרגע.

תודה

אילת

אילת

הדיון מאד מענין. אולי יענין

נכתב ע"י יונת ביום ב', 03/01/2011 - 13:50.

הדיון מאד מענין. אולי יענין לדעת שגם במלבורן המצב לא יותר טוב. בין עמיתי הקרמיקאים יש הרגשה שבהשוואה לענפי אמנות אחרים (ציור למשל) מחירי עבודות אמנות של קרמיקאים , כולל ידועים למדי, נמוכים מידי. בעוד שאנשים ישלמו בטבעיות אלפי דולרים לציור שמן מקורי, הם לא יעשו זאת כל כך מהר בקנית עבודת קרמיקה, אפילו ידובר בכד פורצלן מדהים ביופיו. איני מומחית לשיווק ובפורום יש חכמים ומנוסים ממני, אבל מה שכן, בלימודי בנושא (דיפלומה בקרמיקה) עשיתי קורס  בשיווק (לאמני קרמיקה). אחת העצות החכמות ששמעתי היתה לחשוב איך למצב את עצמך ומה הכיוון שאת נמשכת אליו. למשל: האם את הולכת להיות אמן שעובד על כמות גדולה של פריטים שיימכרו בירידים, חנויות לכלים שימושיים וכו', או אמן שמייצר יצירות מורכבות, שהכנתן אורכת זמן רב מאד, ושיוצגו בעיקר בגלריות ומוזיאונים. האם את רוצה למכור הרבה, ובמחירים עממיים, או ל"שדר יוקרה" למכור פחות (ואולי בכלל לא), מתוך תקווה שאולי יום אחד תפרצי. כל כיוון דורש שיטות שיווק אחרות ופניה לקהל אחר. ככל שתקדימי לגבש לעצמך את הכיוון שלך, תהיי מפוקסת יותר בפעולות שלך, והסיכויים שלך להצליח יגדלו.

תודה

נכתב ע"י ayelet ביום ב', 03/01/2011 - 14:32.

שלום יונת

הנושא של מיצוב ומיתוג הוא באמת חשוב אך באמת לא החלטתי סופית היכן למצב את עצמי. האם את כותבת כאן ממלבורן ? באמת מענין לראות שמצב הקרמיקה זהה במקומות שונים בעולם. זה מתחיל אני חושבת מבתי הספר לאמנות והדיון על זה הוא כבר אחר לגמרי ועמוק מאוד.

תודה על תשובתך

 

אילת

תיקוותי

נכתב ע"י שולה וולק ביום ב', 03/01/2011 - 14:35.

לי ברור שאם במשך 40 שנה שבהם אני יוצרת קרמיקה לא הצלחתי להגיע לפרנסה בכבוד, ואני בוודאי לא מדברת על עושר. אולי לילדי או נכדי תהיה פרנסה מכובדת ממה שהם יעשו.

הדור  שהקים את המדינה שמח כשהיה לו אוכל בצלחת וגג על הראש.

מסתבר שאנחנו רוצים יותר, וילדינו להם ברור שכך צריך להיות.

שתי משימות לפנינו, האחת לחנך את הציבור להעריך יצירות אומנות, ולאו דווקא עשויות על קנווס בצבעי אקריליק או שמן. הערכה צריכה להיות מבוססת על מחיר הגיוני. מסתבר שהמוזיאונים כבר הבינו וגם מציגים, ראו ביאנלה.

המשימה השניה היא להגיע לאיזה הסדר עם משרד האוצר, שיבין שלקחת 50% מס מאומנים זה לחתוך בבשר החי. זה הרבה יותר מדי. לשם כך כל אומני ישראל חייבים להתאגד.

מסתבר שאומנים כמו זמרים ושחקנים מצליחים יותר מאיתנו בנושא זה.

שולה

שולה וולק

עידן חדש

נכתב ע"י חן לוי ביום ב', 10/01/2022 - 00:56.

שרשור חשוב ומעניין. אשמח לעורר אותו ולשמוע על המצב לאחר הפריחה המחודשת שחלה בשנים האחרונות ועל כניסת האינסטגרם לזירה השיווקית. אני קרמיקאית מתחילה במיוחד

חן